יום ה', ג’ בניסן תשע”ז
 
 
 
 
לשריר העכוז הקטן תפקיד משמעותי באיזון הגוף. בספרי הלימוד מתואר שריר זה כמקרב הירך וכן מיוחס לו תפקיד משמעותי יותר בייצוב אגן הירכיים.הדיון הבא מתייחס לחלקו של שריר העכוז הקטן בבעיות מבנה הגוף

(שריר העכוז הקטן) GLUTEUS MINIMUS לשריר העכוז הקטן תפקיד משמעותי באיזון הגוף. בספרי הלימוד מתואר שריר זה כמקרב הירך וכן מיוחס לו תפקיד משמעותי יותר בייצוב אגן הירכיים. הדיון הבא מתייחס לחלקו של שריר העכוז הקטן בבעיות מבנה הגוף. תרזה פרימר כתבה רבות על גורם הדבקות בשרירים, רקמות דבוקות תפוסות או מחוברות אחת לשנייה (אבל לא הדרגה של רקמות מצולקות) שרירים, כולל את שריר העכוז הקטן, מוגבלים או דבוקים יכולים לסכן את מפרקי הגוף במצב עמידה, מנוחה או תנועה. גורמים מבניים. שרירי העכוז הקטן והבינוני לוקחים חלק משמעותי במערך המבני של הגוף במצב של עמידה ותנועה. במצב עמידה כששרירי העכוז הקטן והבינוני מתקצרים והאיזון מושג ע"י הרמת האגן בהליכה חלקם של שרירי העכוז הקטן והבינוני מיוחד במינו, במצב זה שני השרירים האלה מאזנים את אגן הירכיים כשהרגל ממולם מתנתקת מהקרקע. במהלך ההליכה כשאחת מהרגליים מתנתקת מהקרקע שני השרירים הנ"ל בצד הנגדי שומרים על יציבות האגן עד שהרגל יורדת אל הקרקע. במהלך היום לשריר העכוז הקטן תפקיד חשוב בייצוב האגן הן בהליכה והן בתזוזה בכסא. כששריר העכוז הקטן בריא יש לו תפקיד נכבד בייצוב הגוף בתנועה ותנוחות שונות, לעומת זאת כשהשריר דבוק יש הגבלה בהליכה ובתנועות שכיחות יומיות. מאחר ושריר העכוז הקטן מעורב במספר רב של תגובות שרשרת במצבים שונים של תנועה ותזוזה, מגבלה בשריר זה יכולה לגרום לכאבי ראש, כאבי גב, מתח הצוואר, כאבים בירך ובברכיים וחוסר יציבות של הקרסול ושל הקשתות. לחוסר איזון הגוף כתוצאה מליקויים בשרירי העכוז הקטן יש השפעה גם על התופעה השכיחה של אי התאמה לכאורה של אורך הרגליים. במקרה זה אחת מהרגליים למעשה לא התקצרה אבל גורמים רבים וביניהם התכווצות השרירים "ברגל הקצרה" יכולים להשפיע על התופעה. שרירי העכוז הקטן והבינוני מחוברים ל –Greater Trochanter של ה-Femur, כשהם מתקצרים ה-Femur נמשכת למעלה תוך תנועה סיבובית מה שגורם לתופעת הרגל הקצרה כשהעקבים מוצמדים זה לזה. כל סטייה בטונוס שרירי העכוז הקטן והבינוני, היפוטונית או היפרטונית משתקפת בשינוי אורך הרגל. מבחינה קלינית התברר ששחרור שריר העכוז הקטן לרוב פותר את הבעיה. גישה פשוטה ובטוחה זו עוזרת במקרה של אי התאמה כרונית באורך הרגליים. ן השרירים של צידי הגוף כולל שרירי העכוז הקטן והבינוני מעורבים בבעיות דו-צדדיות של מבנה ויציבות. הדבר יכול להראות כבעיה מכאנית פשוטה. אם צד אחד של הבניין חלש יותר כל המבנה נתון בסכנה. בגוף האדם המבנה הנתון בסכנה אמור להישאר זקוף ואז חייב להימצא פיצוי היכול להתבטא בתסמונת הירך השמאלי, הכתף הימני והצוואר. הגיונית ומכאנית החלק התחתון של הגוף הוא עיקר הבעיה במקרה זה לדוגמא : בעיות מותניות נגרמות בד"כ מקשתות חלשות ובעיות של הצוואר מהחוליות S1-L5. המשא מועבר מירך הנתון בבעיה לחלקי השלד העליונים, אבל בגלל מבנה מפרק הירך הדבר גורם לחוסר יציבות. ידיהם של הכירופרקטיים מלאי עבודה עם פציינטים מבוגרים הסובלים מאי התאמה של אורך הרגליים. כדי להבין יותר טוב את שכיחות אי ההתאמה לכאורה של אורך הרגליים, רצוי להתעכב במכאניקה המופלאה של הראש, צוואר ל –Greater Trochanter של ה-Femur,. האיש הממוצע נוטה לראות את רגליו כשני מקלות המחוברים לשלד בחלקו התחתון במפרק כדורי אבל לא לוקח בחשבון את המכניזם המופלא של זווית ה-Femur. הציר הנושא את משקל הגוף עולה מהברך, תחילה הצידה ובאמצע ויוצר זווית דרך צוואר-Femur ומשם למפרק הירך. עיצוב מיוחד זה מאפשר לרגל גמישות ומגוון רב של תנועות. מספר רב של שרירים המעורבים בתנועות הרגליים יכולים לגרום ליציאת צוואר ה- –Greater Trochanter ממצבה האידיאלי וכתוצאה מכך, דרך מספר שלבים, מעין ריאקצית שרשרת, לכאילו אי התאמה באורך הרגליים, ובעקבותיה פגיעה ביציבות הגוף. פתרונות. זיהוי הדבקויות בשריר העכוז הקטן ע"י מישוש ושחרורם הוא תהליך פשוט לביצוע ע"י המטפל בבעיה. מה שיכול לבלבל את הסטודנטים הוא הכתוב בספרי הלימוד ששריר העכוז הקטן לא ניתן למישוש, אבל הוא כן ניתן למישוש כשהוא במצוקה. כשממששים לאורך קו התפר בעומק הירך בין ה –Greater Trochanter ועצם ה-Femur אפשר לאתר אותו. בד"כ איתור הבעיה ע"י מישוש קשה יותר בשרירים, רקמות ואיברים בריאים. למשל קל למצוא את בלוטות הלימפה כשהן נפוחות וכו'. למרות ששריר העכוז הקטן ממוקם בעומק , אחרי שמאתרים אותו פעם ראשונה הדבר הופך קל לביצוע. אחרי שמטפלים בשריר העכוז הקטן עוברים לשריר העכוז הבינוני תוך שינוי התנוחה של המטופל ועמדת המטפל. אפשר לשחרר את שריר העכוז הקטן כשהמטופל שוכב אפרקדן, שכיבה חזיתית או שכיבה על הצד. התנוחה המועדפת ע"י המטפלים היא שכיבה על הצד, בה מאתרים את השריר. טיפול אפקטיבי מאוד הוא ללחוץ באמצעות הבוהן את השריר ולסובב את הרגל לשני הכיוונים ע"י היד החופשית. טיפול זה משחרר בעדינות את השריר ומאזן את רקמות החיבור התומכות ב–Greater Trochanter. כדי להחזיר את הירך למצב תקין יש לטפל גם בשרירים הדבוקים האחרים הקשורים ל Femur ולאגן. לכיסוי מושלם של הבעיה יש להתייחס גם לרקמות האחרות הקשורות לנושא.

 
 






דף הבית


הקם אתר חינם באשכול האיגוד כניסה למשתמש רשום|