יום ג', ה’ בסיון תשע”ז
 
 
 
 
רקע: כאב והגבלה בתפקוד הכתף הפכו לשכיחים יותר ויותר במהלך השנים האחרונות, בין הבעיות הנפוצות ניתן למנות: פריקת כתף, דלקת פרקים ניוונית (ארתריטיס), כתף קפואה, שבר בכתף ועוד. כיום, פגיעות ותלונות הקשורים לכתף מהווים אחוז גבוה מהפניות לרופא.

כתף קפואה CAPSULITIS ADHESIVE רקע: כאב והגבלה בתפקוד הכתף הפכו לשכיחים יותר ויותר במהלך השנים האחרונות, בין הבעיות הנפוצות ניתן למנות: פריקת כתף, דלקת פרקים ניוונית (ארתריטיס), כתף קפואה, שבר בכתף ועוד. כיום, פגיעות ותלונות הקשורים לכתף מהווים אחוז גבוה מהפניות לרופא. בעיות רפואיות: כאבים בכתף ומגבלה בתנועות הכתף הנגרמים ע"י פגיעות בגידי מסובבי הכתף שבד"כ אינן קשורות בחבלה (ROTATOR CUFF) אי יציבות הכתף הנגרמת בעקר בצעירים עם פריקות או תת פריקות של מפרק הכתף שבר בכתף (מפרק הכתף עצמו), שברים בעצם הזרוע או עצם השכם, הגבלה בתנועת הכתף וכאב עקב מצב הנקרא "כתף קפואה ניוון שחיקה ודלקות של מפרק הכתף אלו הינן הסיבות השכיחות המביאות את החולים אלינו לטיפול, אם כי ישנן בעיות נוספות בהן אנו מטפלים. שיטות טיפוליות: רב בעיות הכתף אינן מצריכות ניתוח ומטופלות היטב על ידי תכנית טיפולית גופנית מודרכת, תרופות או הזרקות. כאבים בכתף, מצב של נוקשות ומוגבלות בתנועת הכתף יכולים להיגרם מכמה סיבות: חבלה בכתף ובגולגולת מחלה הקרויה "דיסק צווארי" פעילות יתר של בלוטת התריס מחלת לב כלילית אירוע מוחי פגיעה בעצב עקב מכה או פעילות מרובה. דלקת במקום. הסתיידות של המקום עקב חוסר פעילות. במאמר בכתב העת "הרפואה" מחודש אוגוסט 1989, מציינים רופאים מבית החולים "סורוקה" בבאר-שבע, כי יש קושי לאבחן את המחלה מאחר שהתסמינים יכולים גם להעיד על מחלות אחרות. כמו מחלות ריאומטיות ומחלות עצם, או על בעיה כמו סוכרת. האבחנה נעשית בהסתמך על אופי הכאב ומחזוריותו, מידת המוגבלות בתפקוד, כאב לילי וסימנים אחרים. "כתף קפואה" מתפתחת בשלושה שלבים: תחילה בכאב הדרגתי הנמשך בין חודשיים לתשעה חודשים, הכאב נעשה חזק יותר בלילה או כאשר שוכבים על הכתף החולה. בשלב השני מתפתחת בכתף נוקשות המגבילה את טווח התנועה ומפריעה לפעילות היומיומית. שלב זה נמשך בדרך כלל בין ארבעה חודשים לשנה, אז חל שיפור מסוים בטווח התנועות והכאב פוחת. המחלה כולה נמשכת בדרך כלל שנה עד שנה וחצי, אך יש מקרים בהם היא נמשכת עד כעשר שנים. הטיפול המומלץ הוא תרגול של הנעה והפעלה החל מהשלבים הראשונים ביותר, להשגת טווח תנועה. משך הפעילות המומלץ עשר דקות רצופות בכל שעתיים. הטיפול התרופתי מושתת על תרופות נוגדות דלקת (לא סטרואידים) ומשככי כאבים ללילה. מומלצת מאוד הנעה מתונה של הכתף במשך דקה עד שתיים לפני השינה, הנעה כזו יכולה לחסוך את נטילת משככי הכאבים. בשלב הנוקשות, רצוי לעשות תרגילי מתיחה עד לטווח המרבי, דבר המחזק גם את השרירים. מאמר שהופיע ב"מרקחתון" אשר נכתב ע"י ד"ר ציון זינגר, מתאר את תסמונת "הכתף הקפואה" כך: "כתף שנפגעה, ואינה מראה סימני שיפור מניעה את הנפגע להימנע ממאמץ-יתר, מהפעלתה - אך לא רק שאין שיפור, אלא הכאב הולך וגדל, הולך ומתגבר, ומצב הכתף הולך ונעשה גרוע וקשה יותר ויותר. אתה מגיע למצב שקשה להזיזה, והכאב - כאב נוראי, שורף, עם תחושה קשה, מפריע גם לשינה, ובכל תנועה קלה. האבחנה של הרופא "כתף-קפואה" תסמונת של מצב כואב, מתסכל ובלתי סימפטי ההופך את כתפך לקשוחה ונוקשה, והמצב לא חולף. יש ללכת לייעוץ רפואי. יש סוגי טיפול שונים. חלקם טובים יותר, חלקם פחות, העשויים לרפא או להקל על הכאב והמוגבלות באופן משמעותי. עיסוי שיקומי משקם את המקום ומגדיל טווח תנועה, טיפול נכון מרפא את הבעיה. הכתף בנויה בצורת כדור ומכתש, כאשר הכדור מסתובב במכתש. הקצה המעוגל של עצם הזרוע (הומרוס) מתאים לתוך המכתש הנוצר מעצם השכמה (סקפולה) כמו כדור גולף מעוגל. הפרק הזה מוקף ברקמת חיבור קשה הקרויה "קופסית הכתף", ולה תפקיד חשוב בתנועה. הקופסית עוברת תהליך דלקתי, מתקשה והופכת דביקה. מסיבה לא ברורה, הדבר קורה פי-חמישה אצל אנשים הסובלים מסוכרת. היא מופיעה בדרך כלל בכתף אחת, אך תיתכן בשתיהן. "כתף-קפואה" מופיעה כאמור במצבים רבים, אם בשל פגיעות ישירות, דלקות, מאמצים קשים, פעילות גופנית מסוימת עם "לחץ" על הכתף או במחלות שונות בהן הופעת הכתף הקפואה הנה משנית. הכאב החריף היינו מיידי, נוקב, צורב ושורף עם תחושה פיזית של פגיעה ברקמות. הכאב ממשיך בין כמה שניות לכמה חודשים. הכאב הכרוני, לעומתו, נמשך הרבה לאחר שהאזור נרפא כביכול, חלק מהכאב נובע בשל נזק לסיבי העצם עצמם, ומתפתח לכאב ממושך, ארוך-טווח ומרגיז. הכאב מורגש בעוצמה בינונית עד לכאב נוראי ומגביל, הוא יכול להימשך חודשים ושנים. בעקבותיו מופיעים שינויים רגשיים ופסיכולוגים, והסובל נעשה אט אט לנכה. הכאב משנה את אופי ההתנהגות של הסובל ממנו. על מנת לרפא כאב מסוג זה עלינו לבצע אבחנה בטרם טיפול, או במקביל לו, אם החולה סובל מאוד ואינו יכול לחכות לגמר האבחנה. יש לעשות צילומים, מיפוי עצמות, אולטרא-סאונד MRI, CT ועוד צילומים וכדומה על מנת לחפש את הסיבה והגורם לכאב ו/או לדלקת בעצם, שריר, פרק או רקמה רכה ורקמות החיבור מסביב לפרק. הטיפול חייב להיות מיידי, מהיר ואגרסיבי ככל האפשר. טיפול עדין, השהייה ארוכה מדי והיסוס רק יגבירו את הכאב, יקרבו את החולה למצב כרוני והמצב רק ילך ויחמיר. טיפול מהיר וטוב בכאב, גם יקל מצבים שלפני ניתוח, וגם מטופלים אלה יחושו טוב יותר ויירפאו מהר יותר לאחר הניתוח, באם יהיה בו צורך. ככל שנאפשר לכאב "להתיישב ולהתמסד" כך יהיה קשה יותר לטפל בו ולרפאו. באופן עקרוני חלק נכבד מהטיפול בתסמונת הוא באותה תנועה שגרמה לדלקת ולכאב, יש להניע, להפעיל ולמתוח את הכתף בדיוק להפך ממה שרוב האנשים עושים כאשר כתפם נפגעת ומתחיל הכאב. יש לבצע פעילות הדרגתית בבית, למתוח בעדינות ובאיטיות את הכתף כדי לשומרה ממצב הקיפאון, וכדי למנוע את התסמונת המגבילה הזאת. יש רופאים הדוגלים בטיפול תרופתי של חומרים אנטי-דלקתיים לא-סטירואידיים להקלת הכאב. ביניהם אספירין, וולטרן ודומיהם. למרות שעצם הפעילות לא תרפא את הכתף, היא תעזור לשמר את הגמישות ולמנוע קפיאה שלה, תופעה הקשה מאוד לריפוי מאוחר. במצבים מאוד בעייתיים (נדירים) מומלץ לנתח בצורה ארתרוסקופית, על ידי ביצוע חתכים קטנים מאוד וכניסה עם צינורית לאבחון וטיפול. יש המזריקים קורטיזון ודומיו יחד עם הטיפול הפיזיותראפי המקובל. היעילות של טיפול עיסוי שיקומי טובה מאוד, אבל טיפול הססני ומאוחר, עלול לגרום לצרות ולהתקדמות לעבר מחלה כרונית. מוליכי הכאב יעשו רגישים יותר, ויחולו שינויים במערכת ההולכה בחוט השדרה, דרכה עוברות הודעות הכאב אל המוח, כל השינויים הללו ממסדים את הכאב. הכתף נחשבת לעקשנית מבין האברים והאזורים המגיבים לטיפול רפואי, לכן יש להתאזר בסבלנות רבה בטיפול בה. הכאב מגיב בצורות שונות, עם עליות וירידות, אך בסופו של דבר הכתף חוזרת לתפקוד נורמאלי והכאב פוחת או נעלם. פרט לכך, החולה מתבקש לבצע מעין פיזיותראפיה עצמית - בה הוא מניח את היד הקפואה והדואבת על הקיר ואט אט מתחיל לטפס עליו. כאשר הוא מגיע לנקודת הכאב עליו לעצור ובעזרת משקל הגוף ללחוץ בעדינות על האזור הכואב, ואחר כך להמשיך ולטפס. כל זאת על מנת "לשבור" את הקיפאון ולמנוע כניסה למצב כרוני, שהיציאה ממנו קשה ביותר. בבתי החולים מקובלת ה"שמיניה" המקבעת את הכתף, ומונעת ממנה להגיע למצב הכאב". אתה מגיע למצב שקשה להזיזה, והכאב - כאב נוראי, שורף, עם תחושה קשה, מפריע גם לשינה, ובכל תנועה קלה. האבחנה של הרופא "כתף-קפואה" תסמונת של מצב כואב, מתסכל ובלתי סימפטי ההופך את כתפך לקשוחה ונוקשה, והמצב לא חולף. יש ללכת לייעוץ רפואי. יש סוגי טיפול שונים. חלקם טובים יותר, חלקם פחות, העשויים לרפא או להקל על הכאב והמוגבלות באופן משמעותי".

 
 






דף הבית


הקם אתר חינם באשכול האיגוד כניסה למשתמש רשום|